מכירים את הסיפור הפנטסטי על הספן ברתולומיאו דיאז וכף התקווה הטובה? מספרים על הספן הפורטוגלי ברתולומיאו דיאז הנועז, שחיפש דרך ימית חדשה להודו, דרך דרום אפריקה. בדרך הוא נקלע לסערה איומה שסיכנה את ספינותיו והוא היה צריך להכריע בין 2 אפשרויות שהיו בפניו: 1.להישאר בנתיב המוכר ולהתנפץ בסלעים בסופו של דבר. 2. להסתכן ולצאת לאזורים […]
"את יודעת מה גיליתי? היא שאלה בעיניים נוצצות ברגע שהתישבה בנינוחות על הכורסא. "מה גילית?" שאלתי מיד, סקרנית לגלות מה התובנה הגדולה שצמחה בה. "כשהלכתי הביתה אחרי המפגש הקודם שלנו, הרגשתי הקלה בעקבות מה שגילינו ואפילו התרוממות רוח ואז ירד לי האסימון, קלטתי פתאום שדווקא פה אני צוחקת, נינוחה ורגועה כמו שאני לא בשום מקום […]
"לא באתי לעולם כדי שיהיה לי נוח", אמרה בקול חד רווי יאוש ותקווה. "באתי לעולם כדי שלא יהיה לי נוח, שאהיה מוכרחה לאתגר את עצמי!" המשפט הזה הדהד בתוכי וסירב להשתחרר. התבוננתי בה וחשבתי על הדרכים בהם היא מזמנת לעצמה אי נוחות בחיים. אם זה בנעילת נעלי עקב דקיקים וגבוהים או בחירת בגדים מהסוג שמאלץ […]
כבר בתחילת המפגש הבחנתי בתשישות שלה. כשנכנסה קרסה על הכורסא כאילו נכנעה למשהו אחרי מאבק מתיש. הביטה בי מחייכת חיוך עצוב ואמרה "היה לי ויכוח עם עצמי כל הדרך אלייך" "מסקרן", עניתי לה, "מה לדעתך 2 הקולות האלו רוצים ממך? מה את אומרת מתחשק לך קצת לשחק?" היא הזדקפה קלות ואמרה בחיוך "יאללה, בואי נשחק" […]
"אני פשוט שבורה" היא אמרה לי בקול סדוק ודועך "אין מקום שלא כואב לי, הלב, הבטן, הראש… לא יודעת איך אמשיך הלאה , איך אאסוף את השברים שלי, בכלל לא יודעת אם זה אפשרי לחבר הכל מחדש" עיניה הביטו בי במבט שיש בו ערבוב פרדוקסלי של יאוש עם תקווה. "זה באמת לא קל מה שעברת", […]
"כל כלב בא יומו" אמרה כמתפללת מכל ליבה, מהנהנת בראשה קלות ועיניה בוהות בחלל החדר. "אני כל כך מקווה שהמשפט הזה נכון, הוסיפה אחרי שניה, כי למי שמתנהג כמו כלב שוטה מגיע לשלם על מעשיו." פתאום הזדקפה בבת אחת, כאילו העירו אותה בהתזת מים קרים, היא כיסתה את הפה בכף ידה ואמרה בבהלה: "אני ממש […]
הוא נכנס בסערה, גשם שוטף תפס אותו בדיוק כשהגיע. הוא העביר יד בשיערו הרטוב, התיישב בכבדות ונאנח. " אני לא יכול יותר, קשה לי עם האחריות שלי על הכל, אני מרגיש ענן כבד יושב לי על הראש." "מה יש בענן הזה שמכביד עליך?" התעניינתי הוא צחק וכמעט בו זמנית הרצין,"מצד אחד, זה כיף להיות זה […]
"אנשים אומרים שאני משוגע" זה המשפט הראשון שהוא אמר לי מיד אחרי שהתיישב בכורסא מולי. "ולמה? בגלל שאני רוצה לעזוב מקום עבודה מצויין במשרה מעולה ומשכורת טובה", את יודעת, חלומו של כל גבר… אמר וקולו דעך ופתאום התעורר מחדש- "ואני, אני בכלל עם חלומות אחרים". "הם קוראים לחלומות שלי "ג'וקים!!! ג'וקים!!!" עכשיו התגנב כעס מעורבל […]
היא פתחה את הדלת בהיסוס, תחילה רק הראש שלה הציץ במרווח שנוצר, כאילו היא בוחנת שהמקום בטוח והגוף שלה מוכן לבריחה. חייכתי אליה, עכשיו הדלת נפתחה לרווחה והגוף הצטרף לראש המעוטר בתלתלי נחושת בוהקים, חיוך מבויש האיר את פניה. היא סגרה את הדלת מאחוריה בזהירות ובזמן שניגשה לכורסא אמרה בלחש "אני לא רגילה לעשות דברים […]
NLP = תכנות נוירו-לשוני, גישה פרקטית המאפשרת ליצור שינוי רצוי בפרק זמן קצר יחסית בכל פעם ששואלים אותי מה זה NLP ומה מיוחד בשיטה הזו אני מסבירה בשמחה, כפי שאסביר בפוסט זה. יחד עם זאת, מדגישה שהדרך הכי טובה להבין לעומק מה זה NLP היא לחוות תהליך כזה. אני יודעת שזה כך מההתנסות שלי וגם מההתנסות של כל מי […]
"כדי להביא משהו אל חייך, דמיין שהוא כבר שם" ריצ'ארד באך אולי זה יפליא אתכם לשמוע שאתם משתמשים בדמיון באופן שמשפיע עליכם כל הזמן מבלי לדעת שזה מה שאתם עושים. זה קורה כשאתם חולמים בהקיץ, כשאתם נזכרים בחוויות שונות מהעבר, כשאתם חושבים על אנשים או סיטואציות מסויימות . כך קורה גם לגבי חוויות עתידיות שלכם שאתם […]
מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי קלפים. לכן, באופן טבעי, בקליניקה שלי יש מגוון יפה של קלפים ומדי פעם אני שולפת חפיסה ומשלבת אותה בשיח כשזה נראה לי מתאים ויכול לקדם בעוד רובד. מי לא אוהב קלפים? במהלך השנים גיליתי שגם אנשים שחשבתי שהכי לא יתחברו לקלפים-רציניים, לוגיים, סקפטיים- מאוד אוהבים את דרך העבודה עם […]
" …אני נוהגת בכביש מהיר באור יום, פתאום יורד החושך בבת אחת, אני מאיטה את הרכב ומדליקה את האורות , האורות דלוקים אבל לא מאירים את הדרך , אני לא רואה כלום. אני בלחץ, מדליקה את האורות הגבוהים , שום דבר! הכל כל כך שחור שאני לא מצליחה לראות את המכוניות מלפני ומאחורי. אני […]
כשאני אומרת "פסיכותרפיה אינטגרטיבית" אני נתקלת הרבה פעמים בהרמת גבה, בשאלה מה זה, לפעמים אומרים לי בחיוך "ועכשיו בעברית"… אז בואו נעשה קצת סדר – ישנם 3 זרמים עיקריים בפסיכולוגיה המערבית – הזרם הפסיכואנאליטית (דינאמית) בייסודו של זיגמונד פרוייד הזרם הקוגנטיבי התנהגותי הזרם ההומניסטי אקזיסטנציאלי הפסיכותרפיה האינטגרטיבית (משלבת), כשמה כן היא – עושה שילוב של אלמנטים […]
היא נכנסה לקליניקה בצעדים מהירים ונחושים, התיישבה על הכורסא ונאנחה התיישבתי מולה וכאילו בזה נורתה יריית פתיחה, ג. פצחה במונולוג רווי כעס, בשצף קצף, במהירות של מכונת ירייה …"לא מסתדרת עם הזמן הזה…. 24 שעות זה ממש לא מספיק לי…צריכה להספיק את…. וגם…וגם…ואין לי מושג איך כולם עושים את זה. נראה לי שכולם מצליחים לנצל […]
"אני שונאת את ראש השנה" אמרה גילה (שם בדוי) וצנחה באנחה על הכורסא בקליניקה… "מה בראש השנה מעורר בך קושי ואת הרגש הזה?" שאלתי, מביטה בעיניה הכבויות חושבת לעצמי שכנראה פחד גדול מסתתר מאחורי הכעס הזה. "לא יודעת, יש משהו שמעצבן אותי באווירת החג. כולם שמחים ונרגשים, כל השישו ושמחו הזה עושה לי בחילה… לפעמים בא לי […]
הבוקר התעוררתי עם מועקה… תחושת המועקה שהתחלתי איתה את הבוקר הייתה בליל לא ברור ויצרה אצלי עומס מחשבתי ורגשי. אתם מכירים אולי את ההרגשה הזו, שאתם חווים עומס רגשי ולא יודעים איך לפרוק את האנרגיה המעיקה הזו ? יתכן שאתם מרגישים או חושבים שלא משנה מה אתם עושים דבר לא משתנה? אולי אתם מגלים גם […]
איך לשחרר את תחושת ההחמצה והחרטה ? רונית (שם בדוי) הייתה עסוקה כל הזמן בלערוך בדיקות מה היא החמיצה. היא הגיעה אלי לקליניקה מלאת קיטור והייתה חייבת לפרוק אותו, "אני עייפה כבר" אמרה לי בקול רם אך נסדק ודמעות בעיניים, "כל הזמן אני מחמיצה דברים, מה אני עושה לא נכון?" כשמדברים איתי על החמצה עולה לי […]
יום חמישי בערב, הטלפון מצלצל, אני עונה ושומעת את קולה הנרגש של ל. "מירי אני לא מאמינה" היא אומרת וקולה רועד משמחה, "עשיתי היום בדיקה ואני בהריון!!! את הראשונה אחרי בעלי שאני מספרת לה כי יש לך חלק בנס הזה שקרה לי". כשסיימנו את השיחה חייכתי לעצמי והתמלאתי אושר, שוב הקשר בין גוף לנפש הוכיח […]
ישבתי עם חברה בבית קפה והזמנתי עוגת שוקולד, מבחוץ היא נראתה די יבשה ופשוטה, היא הביטה בי בביישנות ובצניעות כאומרת "אל תצפי ממני ליותר מדי" עם זאת, בשל העובדה שאני אוהבת שוקולד בכל צורה ואחרי שלוק מהקפוצ'ינו ממש נדרש ביס מהמתוק מתוק הזה החלטתי בכל זאת לטעום מהעוגה הלא מפתה בעליל, תוך כדי חיתוך העוגה […]
האם רק בפורים אנחנו מתחפשים? השאלה הזו מאוד רלוונטית בתקופה הזו שהכל מתועד ומצולם בקלות, התדמית מאוד חשובה לרוב האנשים ,האם הם מתנהלים לפי התדמית שהם רוצים ליצור ולא בהתאם למהות שלהם? אני מניחה שלפחות פעם אחת התחפשתם ואולי אתם זוכרים את החוויה של השינוי שהתחפושת, המסכה ו/או האיפור יצרה אצלכם. איך ראיתם את עצמכם ?איך הרגשתם […]
מה משותף להארי פוטר ולניאו מהמטריקס? שניהם גיבורים! נכון, אבל יש הרבה מעבר לזה- החיים שלהם מאוד דומים. עכשיו אולי אתם מרימים גבה ושואלים איך החיים של הארי פוטר וניאו מהמטריקס דומים הרי מדובר בשני סיפורים שונים לגמרי, אצל האחד יש קסמים ויצורים קסומים מהאגדות ואצל "האחד" יש עולם עתידני מדכא עם תקווה בחובו. אתם […]
איך מקבלים החלטה על מעבר למדינה אחרת בצורה האופטימלית? נכון, הבטחתי בפוסט הקודם שהפעם אכתוב על מסע הגיבור, לא שכחתי ואפרסם את הפוסט הזה בקרוב מאוד. הפוסט של היום מחוייב המציאות לאור "סערת" המילקי לסדר היום כסמל ליוקר המחייה בארץ ומשום מה כיחסי ציבור לירידה מהארץ או לפחות רילוקיישין למספר שנים. אני לא יודעת אם […]
לא מזמן ראיתי עם המשפחה שלי את הסרט "המעניק" (לפי הספר The Giver של לויס לורי) אני לא יודעת אם אתם ראיתם אותו או אולי קראתם את הספר ולכן אני מביאה כאן את העלילה בקצרה: העלילה מתרחשת בחברה הנראית בהתחלה כחברה אוטופית אך מתבררת להיות יותר דיסאוטופית. הסיפור עוקב אחרי ג'ונס (Jonas) במהלך השנה ה-12 […]
ראש השנה בפתח ושוב אני מרגישה באויר את התחושה הזו של הרעננות, אפשרויות חדשות, התרגשות, מכירים את ההרגשה הזו? אני אוהבת חגים בכלל ואת ראש השנה בפרט וכמובן שהאוכל הוא חלק בלתי נפרד מהחגים, הצבעוניות של המאכלים, הריחות, הטעמים. יש את המנות הקבועות והמסורתיות בכל חג שלהם יש מקום של כבוד , עם זאת אני מאוד […]
