מסכות וזהות עצמית

האם רק בפורים אנחנו מתחפשים?

השאלה הזו מאוד רלוונטית בתקופה הזו שהכל מתועד ומצולם בקלות, התדמית מאוד חשובה לרוב האנשים ,האם הם מתנהלים לפי התדמית שהם רוצים ליצור ולא בהתאם למהות שלהם?

אני מניחה שלפחות פעם אחת התחפשתם ואולי אתם זוכרים את החוויה של השינוי שהתחפושת,  המסכה ו/או האיפור יצרה אצלכם. איך ראיתם את עצמכם ?איך הרגשתם "בתוך הדמות" ? אולי התנהגתם בצורה שונה,  הבעות הפנים שלכם השתנו ואולי טון הדיבור שלכם השתנה?

למעשה כולנו עוטים מסכות , בעבודה יש מסכה אחת , בבית מסכה אחרת,  עם חברים , עם הילדים, עם בן/בת הזוג, עם זרים וכן הלאה. במשך הזמן נוצרת זהות שלנו עם המסכות ואז גם כשאנחנו עם עצמנו אנחנו נשארים עם מסכה ועם הזמן אנחנו עלולים לשכוח מי אנחנו באמת.

הפסיכואנליטיקאי קרל גוסטב יונג התייחס לכך כ"פרסונה" – הזהות ה"חיצונית" שאנחנו מאמצים כיצוג של עצמנו לפי איך שאנחנו רוצים שיתפסו אותנו בסביבה מסויימת, דוגמא טובה לכך ניתן לראות בסדרת הטלוויזיה הבריטית "מה יגידו השכנים" אפשר לראות איך האישה מתנהלת מתוך רצון ליצור לעצמה תדמית מסויימת. יונג טען שבהתנהגות זאת אנחנו בעצם מסתירים את החלקים שאנחנו פחות אוהבים בעצמנו ואף לא מקבלים אותם כחלק מאיתנו. יונג כינה חלקים אלו "הצל".

השאלה הנשאלת היא  האם המסכות הן הונאה וגם אם לא האם אנחנו מסתירים את האני האמיתי שלנו גם מעצמנו?

אפשר לראות זאת כך, אם כי יש הטוענים שבעצם כל אדם מגוון ובסיטוציות שונות ועם אנשים שונים המסכות הם בעצם ביטוי או חשיפה של חלקי אישיות שונים שלנו, גישה זו גורסת שבעצם ה"מסכות" הם חלק מאיתנו ומשמשות אותנו לחשוף את חלקי האישיות הרלוונטים לסביבה מסויימת.

האם אנחנו מתרגלים למסכות ושוכחים שאלו מסכות ? אולי אנחנו מפחדים להסיר את המסכות ולגלות מי אנחנו באמת כי התדמית שיצרנו אהובה עלינו ? 

קורה לאנשים רבים שבשלב מסויים שוכחים להסיר את המסכות גם כשהם לבד עם עצמם ובכך בעצם שוכחים מי הם במהות הפנימית הגרעינית שלהם.

הקושי מתעורר כשעולה קונפליקט, במיוחד בפרשות דרכים בחיינו , אנחנו רוצים לקבל החלטות נכונות לגבי הדרך המתאימה עבורנו ואז כדאי שנברר קודם כל מי אנחנו באמת ונקבל את עצמנו ואז ההחלטות תהינה תואמות למי שאנחנו ולפיכך מוצלחות.

כך עשה גבר שהגיע אלי לבחון איך לצאת ממשבר שבו נתקל בחייו, במהלך המפגש התברר שהמשבר הוא רק סמפטום לדבר עמוק יותר, "אני לא יודע מי אני באמת," אמר לבסוף במין פליאה והבנה סימולטנית ,"אני לא יודע מה אני באמת רוצה מעצמי ולעצמי" ותובנה נוספת שלו- "חשבתי שזה מה שאני רוצה אבל עכשיו אני מגלה שזה בכלל לא היה הרצון שלי".

היה ברור לנו שמכאן אנחנו מתחילים את התהליך שיוביל אותו ליעדים שלו בחיים ולצמיחה מהמשבר בו הוא נתקל וכך עשינו.

אז מי אני באמת? האם הקדשת זמן לחשוב על זה בכלל?

אם אתם סקרנים לדעת באלו מסכות אתם משתמשים ומי מסתתר מאחורי המסכה שלכם אני מציעה תרגיל קטן:

1. ערכו רשימה של ה"מסכות" שאתם עוטים בסביבות שונות (עבודה, הורים, בני זוג, עם הילדים, חברים וכו')
2. תחת כל מסכה רשמו את התכונות שאתם אוהבים בה ואיזו דמות מעצמכם אתם חושפים בפן הזה, תנו אפילו כותרת (לדוגמא – "המנהל", "הגבר הרומנטי" , "המנהלת המוכשרת", "האבא האוהב", "הילדה הנועזת", וכן הלאה). יכול להיות , אם תאפשרו לעצמכם, שתגלו  גם חלקים ציליים. כלומר- כאלו שאתם  לא אוהבים, לא מעריכים, אולי אפילו מכחישים את קיומם. אם תצליחו זה יהיה מצויין, כי אז תוכלו לחשוב מה התפקיד שלהם בחייכם ואיך אתם מתמירים את ה"מסיכה" הזו למשהו חיובי שתאהבו או לפחות תחיו איתו בשלום.
3. עכשיו התבוננו בכל ה"פרסונות" שלכם ותשאלו את עצמכם אם יש פן נוסף בכם שלא עלה בכל הרשימה הזו – תכתבו כל מה שעולה לכם בראש ואז אולי תחשפו פן נוסף שאתם רוצים להכיר יותר ולפתח ולתת לו מקום משלו.
4. ממליצה לעבור על הרשימה כל בוקר וערב אם מתאפשר לכם במשך שבוע לפחות.
5. יהיה מעניין להביט ברשימה זו שוב בעוד שנה ולבחון האם משהו השתנה, האם נוספו "מסכות נוספות"? ואולי חלק מהפרסונות עצמן השתנו בחלקן?

התרגיל הזה כמובן שונה מהתהליך שאני עושה בקליניקה, יחד עם זאת אפשר להגיע בעזרתו לתובנות שיאפשרו לכם להבין את האני העמוק שלכם יותר לעומק ולקדם את עצמכם.

    לא משנה עם איזו מסכה אתם אני תמיד ממליצה שתרבו בשמחה (: